חיים : ריצה ל-100 מטר, או מרתון?

יש אנשים שמנסים בכל הכוח לזנק קדימה. הם מתעייפים מהר מאוד ובשער החיים שלהם, צולעים, בזכר על ימים הטובים בתחילת המסלול. הם מקנאים באנשים שעקפו אותם ובטוחים שזה עניין של מזל ונסיבות. כל מה שנוטר להם, זה לנסות לעקוף אנשים כבדיוק כמוהם התעייפו אחרי התחלה מאומצת. והם מנסים בכל הכוח. ממהרים ומשקיעים מאמץ אחרון כדי לעקוף אנשים כמוהם. הם רצים 100 מטר ספרינט במסלול המרתון. מתעייפים, צולעים ושוב רצים ספרינט.

הם מנחמים את עצמם באמצעות תקווה שמחר הם יהיו רחוק. הם מבטיחים לעצמם שיפסיקו עם הספרינט וישמרו על כוחות כדי לרוץ מרתון. אבל בל פעם שמישהו עוקף אותם, הם שוב רצים ספרינט ושוב מתעייפים ונשארים על המסלול ללא כוחות.

אנשים מסוימים, נופלים על הרצפה וחסרי אונים צופים איך משתתפים האיטיים ביותר, עוקפים אותם. ואז הם שוב קמים ובכוחות האחרונים מזנקים קדימה עד שנופלים בחזרה על האדמה. בסופו של דבר, הם זוחלים לקו הסיום ונזכרים, איך הם חיו חיי שימחה ואושר. הם מספרים לכולם שלא מצטערים על שום רגע בחיים וממליצים לאחרים לעבור את אותו המסלול.

אבל, לא כולם כאלה. יש אנשים שבאמצע המרתון, מפסיקים לרוץ ספרינט ומאפשרים לאחרים לעקוף אותם. הם צוברים כוחות, מתכננים את המסלול, נחים כשצריך ורצים ללא לחץ ומהרה. הם מבינים, שיעקפו את כל אלה שעקפו אותם, רק שזה ייקח קצת זמן. וכשהם עוקפים, הם משאירים את האחרים הרבה הרבה מאחור.

כפי שאתם מבינים, לא מדובר בריצה. מדובר ברווחה ומצב הפיננסי של האנשים. יש אנשים שכל חודש רצים ספרינט, כדי לעקוף אחרים. ויש אנשים שלא ממהרים לשום מקום ורצים בקצב שלהם, בלי לשים לב לרצים מסביבם. הכי חשוב לרצים כאלה, להתקדם כמה שיותר רחוק במסלול בטווח הרחוק. ולכן, הם מוכנים לתת לרצים אחרים לעקוף אותם בתחילת המסלול.

באיזשהו שלב, הם עוקפים  את המסה הגדולה של אנשים ומשאירים אותם רחוק מאחור. מרגע זה, הם לא צריכים יותר להשקיע הרבה מאמצים כדי להישאר לפני אחרים. יש להם מספיק כוח כדי לרוץ עד הסוף. במלים אחרות, רווחה של אנשים האלה, עולה משנה לשנה ובשלב מסוים, יש להם את כל מה שאנשים שרצים ספרינט חולמים עליו. יש להם בית בלי משכנתא, חסכונות שמושקעים ומביאים להם תשואה, הכנסה שמספיקה להם להרבה מעבר למה שהם רוצים שיהיה להם. הם חיים חיי נחת ורווחה ונהנים מכל יום, גם כי חייהם מסופקים וגם כי יש להם אפשרות לעזור לאנשים קרובים להם.

לעומתם, אנשים שרצים ספרינט, בטוחים שהם פשוט רצים לא מספיק מהר (מרוויחים לא מספיק כסף), ומנסים לרוץ הכי מהר שהם יכולים. מדי פעם הם מתעייפים, נופלים, קמים וממשיכים לרוץ ספרינט. עד סוף חייהם הם משלמים משכנתא, כל החיים הם מחזירים הלוואות ותשלומים, כי חוב אחד מחליף חוב אחר. הם מנסים לעשות חסכונות על חשבון החובות והכי חשוב, הם לא יכולים להרשות לאחרים שרצים ברמה שלהם, לעקוף אותם. הם חייבים להיות ראשוניים בין כל הרצים ברמה שלהם.

אם אתם רצים ספרינט, תסתכלו מסביבכם. האם אתם באמת רוצים לעקוף את כל האנשים שרוצים לעקוף אתכם?

אולי הגיע הזמן, לעצור ולנוח? לאן אתם ממהרים? אתם מפחדים שלא תספיקו לטוס לחו"ל, כמו שחבריכם בפייסבוק עשו? או שאולי אתם מפחדים שלא תספיקו ליהנות מהאוטו המגניב? ודירה? האם זה כל כך חשוב שלשכנים יש בית עם חצב ובריכה? הם חיים בקצב שלהם ואתם בקצב שלכם.

דבר אחד הוא על בטוח – אנשים שרצים יותר מדי מהר, מתעייפים יותר מהר. ומי שיהיה מקדימה, זה אלה שרצים מרתון ולא ספרינט.