כשאני
מעלה את הנושא של יציאה מהמינוס, אנשים בדרך כלל אומרים לי – אתה צודק, באמת צריך
לצאת מהמינוס, זה לא מועיל, זה יקר, זה הורס לי את החיים.
אבל
כשאני מספר לאנשים שצריך לחיות בפלוס, כולם בפה אחד, אומרים לי שזה בלתי אפשרי. כל
אחד מסביר את זה באמצעות סיבות אחרות כמו : חיים יקרים, הכנסות נמוכות, חובות
מרובים, צריך גם להנות בחיים ועוד ועוד.. האומנם?
התפיסה
הרווחת היא שאנשים בפלוס זה אנשים קמצנים שאין להם חיים ושחיים קצרים מדי בשביל
לחיות אותם בפלוס ולסבול. אבל האמת היא שאדם במינוס סובל כשאחרים חושבים שהוא נהנה
בעוד שאדם בפלוס נהנה כשאחרים חושבים שהוא סובל.
כולם
מופתעים כשאני מספר להם שאני כל החיים בפלוס ונהנה מהחיים יותר מאנשים במינוס.
בדרך כלל אנשים ישר אומרים לי, בטח אתה מרוויח הרבה, בטח אין לך משכנתא, בטח אין
לך ילדים, או שאתה בכלל לא נהנה מהחיים.. יש אפילו אנשים ששואלים, האם יש לי אוטו,
האם אני נוסע לחו"ל, האם אני הולך למסעדות ועושה שופינג. והם שוב מופתעים
כשאני מספר להם כמה אני מטייל בארץ ובחו"ל, איזה אוטו יש לי, איזה בית, כמה
ילדים ועוד. כי האמת היא, שיש לי ילדים,
יש לי משכנתא, אני מרוויח לא יותר מכל אזרח ממוצע ואני מאוד נהנה מהחיים. אז מה
הסוד?
אלון גל,
בתכנית הטלוויזיה שלו, העלה למודעות של האנשים, כי סיבה למינוס היא לא ידע בכלכלה,
אלא החלטות ותפיסות יום יומיות שמבוססות על התפיסות שלנו לגבי העולם של מה נכון
לעשות ומה לא נכון לעשות. אנשים במינוס ואנשים בפלוס מסתכלים על העולם אחרת וגם
רואים אותו אחרת. וזאת הסיבה למה הם גם מתנהלים פיננסית אחרת.
אדם
במינוס בדרך כלל מתחיל מרמת חיים מאוד גבוהה וכל הזמן יורד ברמת החיים. לעומתו אדם
בפלוס מתחיל מרמת חיים נמוכה יחסית וכל הזמן עולה ברמת החיים. מתי הם נפגשים? הם
לעולם לא נפגשים, כי אדם בפלוס תמיד מרוצה מהחיים שלו בעוד שאדם במינוס תמיד לא
מסופק ממה שיש לו וככל שיורד יותר ברמת החיים, כך כועס יותר על העולם שלדעתו לא
צודק כלפיו.
בטח אתם
שואלים עכשיו, אז מה אתה מציע? והנה ההצעה שלי – אל תציבו לעצמכם מטרה לצאת
מהמינוס, תציבו לעצמכם מטרה של לחיות בפלוס! תתחילו מהכנת תכנית של תשלום החובות
הקיימים ואתם תראו איך החיים שלכם יתחילו להשתנות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה